סרגיי לצ'יניאן ורעיון שיתוף הפעולה היוצר
סרגיי סורנוביץ' לצ'יניאן היה ממציא, חוקר ומפתח של גישות ארגוניות ומבוססות מידע לשיתוף פעולה בין בני אדם.
העסיקה אותו בעיה שנוגעת כמעט בכל תחום של פעילות אנושית.
לאנשים יש ידע, יכולות, ניסיון ומשאבים. לעיתים קרובות יש להם אינטרסים משותפים והם מבינים את היתרונות שבעבודה משותפת.
מדוע, אם כן, קשה כל כך לשלב כוחות?
מדוע אפילו אנשים בעלי השקפות דומות, שמעוניינים באמת במטרה משותפת, אינם מצליחים תמיד להסכים על הדרך להשגתה ולארגן שיתוף פעולה יציב?
כיצד אפשר לארגן פעילות משותפת שלא תדרוש ויתור על עצמאות, אלא דווקא תרחיב את האפשרויות של כל משתתף?
סרגיי חיפש תשובות באמצעות חקר התארגנות עצמית, שיתוף פעולה חברתי, ניהול מבוזר והאפשרויות של טכנולוגיות מידע.
בבסיס החיפוש שלו עמדה התפיסה ששיתוף פעולה יכול ליצור אפשרויות חדשות שאינן זמינות למשתתפים בנפרד.
אך חיבור כזה אינו נוצר מאליו. הוא דורש תנאים מסוימים, דרכי פעולה משותפות, תיאום אינטרסים ואחריות הדדית.
״סינרגיה חברתית״
המושג ״סינרגיה חברתית״ היה לאחד הכיוונים המרכזיים בעבודתו של סרגיי.
הרעיון המרכזי היה לחפש תנאים שבהם שילוב הידע, היכולות והמשאבים של אנשים יכול ליצור תוצאה העולה על מה שכל אחד מהם יכול להשיג לבדו.
סרגיי ביקש לחקור דרכי פעולה שאינן מבוססות רק על ניהול היררכי, אלא גם על תיאום האינטרסים והפעולות של משתתפים עצמאיים.
בכך ארגון שיתוף הפעולה שונה מהותית מהתפיסה המקובלת שלפיה די לקבוע מטרה משותפת, למנות מנהל ולחלק משימות.
כאשר המשתתפים שומרים על האינטרסים, המשאבים והזכות לקבל החלטות, יש למצוא דרכי תיאום שיאפשרו שיתוף פעולה המקובל על הצדדים.
בכיוון הזה פיתח סרגיי מודלים של מבנים חברתיים סינרגטיים, תוך בחינת כללי פעולה מוסכמים, ארגון מבוזר של הפעילות ואחריות הדדית של המשתתפים.
״הקונה המאורגן״
אחד הכיוונים המעשיים במחקריו היה המושג ״הקונה המאורגן״.
סרגיי בחן את האפשרות לאגד את צורכיהם של קונים עצמאיים ולתאם בינם לבין היכולות של יצרנים וספקים.
הרעיון היה שאנשים יוכלו לא רק לבחור מבין מוצרים ושירותים קיימים, אלא גם לעצב יחד את הביקוש וליצור תנאים לשיתוף פעולה יעיל יותר עם היצרנים.
בפרסומיו סיפר סרגיי על ניסויים שנערכו באלמטי בסוף שנות ה-1990.
החומרים האלה מעניינים כעדויות לניסיונות ליישם את רעיונותיו. עם זאת, התוצאות המובאות בהם דורשות לימוד נפרד והערכה בלתי תלויה.
בעיניי חשוב במיוחד עצם כיוון החיפוש: כיצד לעבור מפעולות נפרדות של משתתפים יחידים לפעילות מתואמת ששומרת על עצמאותם.
כלי מידע לשיתוף פעולה
סרגיי הבין שאי אפשר לארגן שיתוף פעולה מורכב בלי כלים מתאימים לעבודה עם מידע.
במסגרת מחקריו הופיעו כלי ארגון על־מערכתיים ומערכת הסיווג ״טאנקה״.
הפיתוחים האלה עסקו בארגון מידע, בזיהוי קשרים בין תפיסות שונות ובארגון פעילות משותפת.
מאחורי מגוון רעיונותיו וגישותיו הטכניות עמדה שאלה יסודית אחת:
כיצד אפשר לסייע לאנשים עצמאיים להבין זה את זה, לתאם אינטרסים ולהפוך כוונות משותפות לפעולות משותפות?
עם זאת, סרגיי לא ראה בטכנולוגיה פתרון שעומד בפני עצמו לבעיות חברתיות.
באחד מחיבוריו הדגיש:
שום טכנולוגיה כשלעצמה לא תפתור את בעיותינו ללא השתתפות פעילה של בני אדם.
למחשבה הזאת יש בעיניי חשיבות מיוחדת גם כיום.
שיתוף הפעולה בינינו: ניסיון לממש רעיונות
שיתוף הפעולה שלי עם סרגיי לא הסתכם בדיונים תאורטיים.
ניסינו להתקדם לקראת מערכת מעשית שתוכל לעזור לאנשים ולארגונים לשלב ידע, משאבים ויכולות, למצוא פתרונות משותפים ולתאם פעולות.
זה היה רעיון מורכב ורב־תחומי.
לשם מימושו נדרש שילוב ידע מתורת הניהול, ניתוח מערכות, כלכלה, פסיכולוגיה, תכנות ותחומים אחרים.
היה צורך לצרף מומחים בעלי ניסיון מקצועי שונה, דרכי חשיבה שונות ותפיסות שונות של המשימה.
אך דווקא כאן התגלה קושי שאת משמעותו הבנתי באמת במהלך העבודה המשותפת.
הבעיה שניסינו לפתור התעוררה בינינו
רצינו ליצור מערכת שתקל על שיתוף פעולה בין אנשים.
אך כבר בדיון ברעיון ובניסיון לארגן את הפיתוח נתקלנו בקשיים של הבנה הדדית ותיאום הפעילות.
התקשינו לגבש ולהעביר למשתתפים פוטנציאליים תמונה שלמה דיה של הפרויקט.
מומחים מתחומים שונים ראו צדדים שונים של המשימה, השתמשו במושגים שונים והעריכו אחרת את סדרי העדיפויות ואת דרכי המימוש הנחוצות.
גם כשהמשתתפים היו מעוניינים לשתף פעולה, לא נוצרה בהכרח הבנה משותפת של מה בדיוק צריך ליצור וכיצד לארגן את העבודה.
ניסינו להתגבר על הקשיים בדרכים מוכרות: דיונים, הסברים, הבהרת מושגים וחיפוש פתרונות מוסכמים.
אך מורכבות הרעיון עצמה דרשה דרך לשיתוף פעולה שעדיין לא הייתה ברשותנו.
ניסינו ליצור כלי לשיתוף פעולה, אך כדי ליצור אותו נזקקנו בעצמנו לכלי כזה.
בעיניי זו הייתה אחת המסקנות המשמעותיות ביותר מהניסיון המשותף שלנו.
מה היה חסר לנו
טכנולוגיות המידע שהיו זמינות אז לא אפשרו לתמוך במידה מספקת בשיתוף פעולה מורכב בין מומחים מתחומי ידע ותפיסות שונים.
גם כלי הבינה המלאכותית של אותה תקופה לא היו בעלי היכולות שהתפתחו בהמשך.
אך הקושי לא היה טכני בלבד.
הייתה חסרה לנו דרך שתעזור למשתתפים לגבש בהדרגה הבנה משותפת של רעיון מורכב, לזהות הבדלים בתפיסות, להבהיר התחייבויות הדדיות ולתאם שינויים בהן.
לא הספיק לאסוף מומחים ולחלק ביניהם משימות.
היה צורך להבטיח הבנה של הקשר בין פעולותיהם הנפרדות לבין עצמן ובין הפעולות לבין תוצאת העבודה כולה.
דווקא הבעיה הזאת, שהתעוררה בשיתוף הפעולה שלנו עצמנו, עזרה לי להבין לעומק את המשמעות המעשית של השאלות שבהן עסק סרגיי.
מה נשאר מעבודתנו המשותפת
לא הצלחנו לממש את כל מה שתכננו.
לא יצרנו במלואה את מערכת שיתוף הפעולה שרצינו לבנות.
אך לניסיון הזה היה ערך עבורי.
להפך, הוא עזר לי לראות בבירור קשיים שעדיין רלוונטיים לארגונים ולפרויקטים משותפים רבים.
אנשים עשויים לשאוף בכנות למטרה משותפת, אך להבין אחרת את תוכנה, את התנאים להשגתה, את חלוקת האחריות ואת השלכות ההחלטות.
בפעילות מורכבת ההבדלים האלה אינם מתגלים תמיד מיד.
לעיתים הם מתגלים רק כשלא עומדים במועדים, כשנוצרות סתירות בין התחייבויות, כשמתברר שחסרים משאבים או כשהתוצאה הכוללת נמצאת בסכנה.
עם זאת, תיאום אינו צריך להיות מחיקה של ההבדלים בין אנשים.
למשתתפים יכולים להיות אינטרסים, ערכים, ידע ותפיסות שונות של המתרחש.
הם אינם חייבים לראות את העולם באותה דרך כדי למצוא תחומים שבהם אפשר לשתף פעולה.
אך לשם כך יש להבין את העמדות זה של זה, להבחין בין סתירות ממשיות לאי־הבנות, לזהות אינטרסים תואמים ולתאם פעולות מוגדרות.
שיתוף פעולה אינו דורש תמימות דעים מלאה. הוא דורש הבנה הדדית ותיאום במידה מספקת במקומות שבהם פעולות המשתתפים תלויות זו בזו.
המסקנה הזאת הייתה עבורי חוליה חשובה המחברת בין החיפוש הקודם שלנו למחקר הנוכחי.
שלב חדש בחיפוש — ObliNet
היכולות הטכנולוגיות השתנו מאוד בשנים שחלפו.
התפתחות הבינה המלאכותית מאפשרת לחקור מחדש משימות שבעבר נראו קשות במיוחד למימוש מעשי.
בינה מלאכותית מודרנית יכולה לסייע בניתוח כמויות גדולות של מידע, בהשוואת ניסוחים שונים, בזיהוי סתירות אפשריות, בחקר תלויות ובהכנת חלופות לפתרון.
אך האם פירוש הדבר שכעת אפשר ליצור תשתית יעילה באמת לשיתוף פעולה אנושי?
עדיין איננו יודעים את התשובה.
לכן אני מפתח את ObliNet — פרויקט מחקר והנדסה עצמאי ליצירת תשתית להבנה הדדית מתמשכת ולתיאום פעילות משותפת של אנשים, ארגונים וסוכני בינה מלאכותית.
מטרתו לסייע למשתתפים עצמאיים לא רק לתקשר ולהחליף מידע, אלא גם לשמור על תיאום בין התחייבויות קשורות בנסיבות משתנות.
בכוונתנו לחקור אם בינה מלאכותית יכולה לסייע:
- לזהות הבדלים בהבנת המטרות, התנאים והתוצאות הצפויות;
- להבהיר הסכמות ולזהות את התלויות ההדדיות ביניהן;
- לזהות בזמן שינויים שמשפיעים על התחייבויות של משתתפים אחרים;
- להכין חלופות לתיאום תנאים חדשים;
- להבחין בין עמידה פורמלית בהתחייבויות נפרדות לבין השגת המטרות המשותפות בפועל.
ההחלטות והאחריות צריכות להישאר בידי האנשים והארגונים בעלי הסמכות המתאימה.
הקשר בין ObliNet לרעיונותיו של סרגיי
חשוב להבחין כאן בין הדברים.
ObliNet אינו העתק של ״סינרגיה חברתית״, המשך של פיתוח תוכנה מסוים של סרגיי או מימוש טכני של כל רעיונותיו.
זהו פרויקט עצמאי ועכשווי, בעל השערות, מודלים ושיטות מחקר משלו.
אך לרעיונותיו של סרגיי, למחקריו על שיתוף פעולה חברתי, לניסיון המשותף שלנו ולקשיים שבהם נתקלנו בניסיון לארגן את שיתוף הפעולה בינינו יש מקום חשוב בהיסטוריה הרעיונית שלו.
סרגיי ביקש להבין כיצד אנשים עצמאיים יכולים לשלב כוחות וליצור אפשרויות חדשות לפעילות משותפת.
ב-ObliNet אנחנו חוקרים דרך אפשרית אחת להתקדם לקראת פתרון המשימה הרחבה הזאת, בעזרת היכולות החדשות של הבינה המלאכותית.
המשותף לכיוונים האלה הוא ניסוח הבעיה, ולא זהות של הפתרונות הטכניים.
כיצד אפשר לשלב בין עצמאות המשתתפים לתיאום פעולותיהם כך ששיתוף הפעולה באמת יסייע להשיג מטרות משותפות?
מדוע זה חשוב מעבר לארגונים מסוימים
בעיית ההבנה ההדדית ושיתוף הפעולה חורגת בהרבה מניהול פרויקטים ועסקים.
אנחנו חיים בעולם שבו אנשים וקהילות עשויים להיות שונים מאוד באינטרסים, בערכים, באמונות ובתפיסותיהם לגבי עתיד רצוי.
מחלוקות פוליטיות, רעיוניות, דתיות ואתיות הופכות לעיתים את שיתוף הפעולה לכמעט בלתי אפשרי.
אך האם הבדלי השקפות שוללים תמיד כל אפשרות לפעולה משותפת?
ייתכן שבמצבים מסוימים אנשים יכולים למצוא דרכי פעולה משותפות שמקובלות עליהם, גם בלי להסכים על כל סוגיות היסוד.
לשם כך צריך לדעת להבחין בין מטרות שאינן תואמות לבין סתירות הנובעות מהבנה חלקית של העמדות, היכולות או תנאי שיתוף הפעולה.
כמובן, לא כל סכסוך ניתן לפתרון באמצעות חילופי מידע טובים יותר. יש סתירות ממשיות בין אינטרסים, ערכים ויחסי כוח.
אך בין הסכמה מלאה לבין היעדר מוחלט של אפשרות לשתף פעולה יש אפשרויות ביניים רבות.
אנחנו רוצים לחקור אם דרכים חדשות לשמירה על הבנה הדדית ולתיאום התחייבויות בעזרת בינה מלאכותית יכולות להרחיב את מרחב שיתוף הפעולה הזה.
לא למחוק את ההבדלים בין אנשים, אלא לעזור להם למצוא אפשרויות לפעולה משותפת היכן שהדבר באמת אפשרי.
מרעיון למחקר שניתן לבדיקה
העבודה עם סרגיי לימדה אותי דבר נוסף: רעיון חשוב ומושך אינו מבטיח כשלעצמו שאפשר לממש אותו.
לכן אני רואה כיום חשיבות מיוחדת בהפרדה בין אפשרויות משוערות לבין תוצאות שאושרו בניסוי.
ב-ObliNet נוסחה השערת מחקר והוכנו טיוטות של מודלים פורמליים, תרחישי ניסוי ופרוטוקולים לבדיקה השוואתית. קיימות הדגמות תוכנה נפרדות.
אך יעילותה של התשתית המוצעת כולה עדיין לא אושרה בניסויים מקצה לקצה שניתנים לשחזור או בתוצאות מאומתות של יישום מעשי.
בכוונתנו להתחיל במידול ארגון שבו אפשר יהיה לשחזר מצבים של פעילות בעלת תלויות הדדיות ולהשוות דרכי תיאום שונות.
יש לברר אם המנגנונים המוצעים מסייעים לזהות בעיות מוקדם יותר, לצמצם נזקים מחוסר תיאום ולשפר את השגת המטרות המשותפות תוך התחשבות בכל העלויות.
אם תוצאות המידול יספקו בסיס מספיק, השלב הבא עשוי להיות מחקר פיילוט מוגבל בארגון אמיתי.
לא רק תוצאות חיוביות חשובות לנו.
חשוב לא פחות לברר מתי הגישה המוצעת אינה פועלת, יקרה מדי או נופלת מדרכי ארגון קיימות.
בדיקה אובייקטיבית היא שתאפשר לזהות את היכולות והמגבלות האמיתיות של ObliNet.
מורשתו של סרגיי לצ'יניאן
רעיונותיו של סרגיי ראויים ללימוד בפני עצמם, בלי תלות בהמשך דרכו של ObliNet.
עבודותיו מעניינות לא רק כתולדותיהם של המצאות ופתרונות ארגוניים מסוימים, אלא גם כניסיון להבין את הבעיה היסודית של שיתוף פעולה אנושי.
אפשר למצוא בהן מחשבות על שיתוף פעולה חברתי, התארגנות עצמית, שילוב צרכים ומשאבים, כלי מידע והאפשרויות לפעילות מתואמת של משתתפים עצמאיים.
כמה מהפתרונות שהציע דורשים מחקר נוסף והערכה בלתי תלויה. אחרים עשויים להיות נקודת מוצא לשאלות ולפיתוחים חדשים.
חשוב לי לשמור על משמעותן המקורית של העבודות האלה, בלי להחליפה בתפיסות עכשוויות ובלי לייחס לסרגיי רעיונות שלא ביטא.
חומרים של סרגיי
הבלוג האישי ״יצירת כוחות היצירה״
פרסומים וחומרים מאת סרגיי העוסקים בסינרגיה חברתית ובארגון שיתוף פעולה יוצר.
״סינרגיה חברתית״ — חומרים מאת סרגיי
מחשבותיו של סרגיי על שיתוף פעולה חברתי, יחסי הגומלין בין המשתתפים והתנאים לשילוב יכולותיהם.
רשימת הפרסומים של סרגיי לצ'יניאן
חומרים להיכרות עם כיווני המחקר השונים שלו.
במקורות שכתב מופיעים תיאורים של התנסויות מעשיות, פיתוחים מסוימים ותוצאות שהושגו. לימודם ההיסטורי והערכתם הבלתי תלויה עשויים להיות כיוון נפרד להמשך עבודה.
זיכרון שנמשך
בעיניי סרגיי סורנוביץ' לצ'יניאן נותר יותר מחוקר, ממציא ומחבר של רעיונות מעניינים.
הוא היה חברי ושותפי לדרך, אדם שחלקתי איתו את השאיפה למצוא דרכים להפוך את שיתוף הפעולה האנושי למשמעותי, חופשי ומועיל יותר.
דנו רבות, ניסינו לממש רעיונות מורכבים ונתקלנו במכשולים שלא תמיד הצלחנו להתגבר עליהם.
לא הצלחנו לממש את כל רעיונותינו. לא מצאנו תשובות לכל השאלות.
אך השאלות עצמן ממשיכות לחיות.
אני חושב שזכרו של אדם נשמר לא רק בסיפורים על חייו והישגיו.
הוא חי גם ברעיונות שדורות חדשים ממשיכים לדון בהם, לחקור אותם באופן ביקורתי, לפתח ולבדוק.
לשמור על מורשתו של סרגיי פירושו להתייחס בזהירות לעבודותיו שלו, לשאוף להבין את תוכנן ולא להחליפן בפיתוחים מאוחרים יותר.
להמשיך בחיפוש המשותף שלנו פירושו לשוב ולשאול את השאלות שפגשנו ולנסות להשיב עליהן בעזרת ידע ויכולות חדשים.
אני רוצה להאמין שהתפתחות הבינה המלאכותית, בשילוב אחריות אנושית, חשיבה ביקורתית ונכונות לשתף פעולה, תאפשר להתקדם לפחות כמה צעדים בכיוון הזה.
איננו יודעים מראש עד כמה נצליח להתקדם.
אך אם מחקרינו יעזרו לאנשים להבין זה את זה טוב יותר, לשמור על עצמאותם ולמצוא אפשרויות לשיתוף פעולה יוצר, אראה בכך המשך ראוי לפועלו של סרגיי, שהקדיש לו כוחות כה רבים.
אני מקדיש את העבודה הזאת לזכרו של סרגיי לצ'יניאן — חברי, שותפי לדרך ואדם שרעיונותיו ממשיכים לעודד אותי לחפש.
אלכסנדר רוזנז'ק
יוזם פרויקט ObliNet