ObliNet

חזרה למוכנות ObliNet →

שלושה כלי תרגול: תיאום פנימי לפני פעולה משותפת

ObliNet האישי — היכן מתחיל התיאום

לפני שמגיעים להסכמות עם אנשים אחרים, כדאי להבין מה מתרחש בתוכנו.

אנו עשויים לרצות דבר אחד, להגיב באופן אוטומטי בדרך אחרת, לפעול לפי כללים פנימיים שהורגלנו אליהם, ובה בעת לא להביא בחשבון את יכולותינו בפועל.

למשל, אדם מסכים לעזור מפני שקשה לו לסרב, אף שהוא מבין שאין לו די זמן. כך נוצרת התחייבות שאולי לא יוכל לקיים.

הרעיון של ObliNet האישי הוא לעזור לאדם להבחין בסתירות בין תגובות, ערכים, ציפיות פנימיות ונסיבות ממשיות, כדי לבחור במודע את פעולותיו ואת התחייבויותיו.

זהו כיוון מחקר, ולא מערכת מוכנה לתיאום אוטומטי של תהליכים פנימיים.

במה אפשר להתחיל

שלושה כלי תרגול עצמאיים מסייעים לפתח יכולות נפרדות:

מצב פנימי — להבחין במתח, בעוררות וברגיעה של עצמכם, ולנסות לשנות במכוון את אופן התגובה.

נקודת מבט — לבחון מצב מנקודות המבט ״אני״, ״האחר״ ו״הצופה״, ולהתקדם לבחירת פעולה משותפת.

קשב — לחזור למה שמתרחש כעת בפועל, ולהבחין בין תצפיות, הנחות וציפיות שהורגלנו אליהן.

כלי התרגול החיצוניים נפתחים בעברית.

מבחירה אישית לשיתוף פעולה

כלי התרגול מסייעים להתכונן לבחירה מודעת של פעולות והתחייבויות:

  • אני מבחין בתגובה שלי. אני שם לב למצבי ולדברים שאליהם מופנה הקשב שלי.
  • אני מברר מה חשוב לי. אני מבחין בין ערכים, רצונות, כללים פנימיים שהורגלתי אליהם ותפיסותיי לגבי אנשים אחרים.
  • אני משווה בין פעולות אפשריות. אני מביא בחשבון את יכולותיי ואת ההשלכות על אחרים.
  • אני מחליט באופן עצמאי. אני מקבל, מבהיר או דוחה את ההתחייבות המוצעת.

כך הבחירה האישית נעשית נקודת מוצא לשיתוף פעולה. כלי התרגול תומכים במיומנויות נפרדות הנחוצות להכנה זו, אך אינם מחליפים את החלטת האדם.

איך זה קשור ל־ObliNet

ObliNet החיצוני חוקר תיאום התחייבויות בין אנשים וארגונים.

הרובד האישי עוסק בדרך שבה אדם מגיע להחלטתו: מבחין בסתירות פנימיות, מברר מה חשוב לו, מעריך את יכולותיו בפועל ובוחר איזו התחייבות הוא מוכן לקבל.

כלי התרגול עשויים לסייע בהכנה לבחירה הזאת. הם אינם מחליטים במקום האדם ואינם יוצרים התחייבויות כלפי משתתפים אחרים.

מה כבר זמין

שלושה תרגילים נפרדים במצב פנימי, בנקודת מבט ובקשב.

אפשר להשתמש בהם באופן עצמאי, גם לפני שיחה חשובה או תיאום פעולה משותפת.

התרגילים האלה עדיין אינם משולבים במערכת לניתוח קונפליקטים פנימיים, ערכים והתחייבויות.

מה עוד צריך לבדוק

האם תרגול קבוע עוזר לאדם להבחין מוקדם יותר בתגובות אוטומטיות, להביא בחשבון ביתר דיוק את עמדתו ואת מצבו של האחר, ולקבל התחייבויות מודעות יותר שניתן לקיים?

חשוב לבדוק לא רק את התחושות במהלך התרגיל, אלא גם שינויים בהתנהגות בפועל: האם האדם מסוגל להשתמש במיומנויות שרכש ללא הנחיות ובמצבים חדשים?

התועלת של כלי התרגול לתיאום עבודה משותפת עדיין נותרת השערת מחקר.