מאינטליגנציה
לתיאום.

המשימה

לעבור מ״חשבתי שסיכמנו״ ל״שנינו יכולים לראות למה התחייבנו, במה זה תלוי ומה קרה בהמשך.״ האיטרציה הראשונה מציגה את הרעיון ואת היישומים המוצעים; היא אינה טוענת לתוצאות מאומתות בכל תרחיש שימוש.

הכיוון לטווח הארוך

AI מתחזק בלי להפוך לריבון סמוי. אנשים שומרים על חירותם בלי לאבד אחריות. מנהיגים מקבלים סמכות מואצלת בלי להיות בעליו של הכוח. תשתיות צומחות בלי נקודת שליטה יחידה. התחייבויות נעשות ברורות יותר בלי להיעשות נוקשות. מערכות טועות ולומדות.

ב־ObliNet ההתחייבות היא האובייקט המרכזי של התיאום. היכולת לעמוד בה נבדקת לפני אישורה; לאחר מכן עוקבים אחר תלויות, ביצוע, שינויים בתנאים ואישור התוצאה.

בינה מלאכותית מסייעת למשתתפים לנסח, לבדוק ולתאם התחייבויות, וכן להעריך ראיות למימושן.

הסמכות ליטול התחייבויות או לאשר אותן, ולקבל את תוצאות הביצוע, נשארת בידי המשתתפים המוסמכים לכך.

גבולות כחלק מהתכנון

לא מערכת דירוג חברתי, לא מעקב המוני, לא AI מדינתי ריכוזי, לא שופט פוליטי אוטומטי, לא מכונה לענישת טעויות ולא ניסיון להפוך כל אינטראקציה אנושית לפורמלית. הפורמליזציה צריכה לפעול לפי עקרון הפורמליזציה המידתית: מבנה מחייב יותר היכן שהעלות הצפויה של עמימות או שימוש לרעה בסמכות גבוהה יותר.